בניה ירוקה

בנייה ירוקה (אנגלית: Green Architecture) היא גישה מערכתית כוללת לתכנון, לבנייה ולתפעול של בתים במטרה לחסוך אנרגיה, מים וחומרי גלם, המיושמת משלב התכנון המוקדם ועד למגורים בבית.

מטרת הבנייה הירוקה ליצור סביבת מגורים בריאה ונוחה תוך הימנעות, ככל האפשר, מפגיעה במשאבים טבעיים מתכלים ובאיכות הסביבה. בנייה ירוקה באה לידי ביטוי בשימוש בחומרים ידידותיים לסביבה ובחומרים ממוחזרים ותכנון שיאפשר חיסכון מקסימלי באנרגיה.

גישה זו נועדה להשפיע הן על הדיירים המשתמשים בבתים והן על הקבלנים הבונים אותם, על ידי הקטנת הצריכה של משאבים ושיפור תנאי המגורים בבתים.

תקנים וכלי מדידה לבנייה ירוקה נהוגים בעולם בעשרות מדינות, ומהווים כלי מרכזי לקידום התחום במדינות שונות לדוגמה: ה LEED האמריקאי, ה-BREEAM הבריטי, וה- Green Star האוסטרלי.

 

מהו תקן לבניה ירוקה - ת"י 5281?

התקן הישראלי לבנייה ירוקה, ת"י 5281, מהווה את מקור הסמכות הישראלי הבלעדי בכל הנוגע להערכת מבנים ירוקים. התקן כולל קטגוריות המתייחסות לנושאים כגון: אנרגיה, מים, חומרים, פסולת, בריאות, תחבורה ועוד. בנוסף, קריטריונים רבים עוסקים בתנאי סביבה המיטיבים עם בריאות ורווחת המשתמשים במבנים. עבור כל קטגוריה מוגדרים נושאי משנה לבחינה הכוללים קריטריונים למדידה ולהערכה.

התקן מעניק ניקוד עבור עמידה בדרישות המפורטות בקריטריונים. צבירת ניקוד תזכה פרויקט בהגדרה "בניין ירוק" כאשר הדירוג (5-1 כוכבים) הוא בהתאם לנקודות שנצברו. מינימום הניקוד הנדרש להסמכה עבור בנייה חדשה הוא 55 נקודות ועבור בנייה קיימת 40 נקודות. התקן הישראלי לבנייה ירוקה הושק בשנת 2005 אך בתחילה כלל שני חלקים בלבד לפי ייעוד הבניין: חלק ראשון עבור הערכת מבני מגורים וחלק שני עבור הערכת מבני משרדים.

בשנת 2011 עבר התקן רפורמה מקיפה במסגרתה הורחב לשבעה חלקים: מגורים, משרדים, מוסדות חינוך, אכסון תיירותי, מוסדות בריאות, מסחר והתקהלות ציבורית. בתכנון ישנם שני חלקים נוספים לבנייני תעשייה ולשכונות. התקן על חלקיו השונים מתייחס לבנייה חדשה ולבנייה קיימת העוברת שיפוצים בהיקף ובתנאים המוגדרים בחלקו הראשון של התקן. התקן קובע כי על מבנה חדש לעמוד בדרישות מינימום, הנחשבות כתנאי סף לקבלת התקן, בכל אחד מהתחומים הבאים: אנרגיה, קרקע, מים, פסולת, ניהול אתר הבנייה, זיהום אוויר, רעש, קרינה וחומרי בנייה. בנייה קיימת אינה חייבת לעמוד בתנאי הסף, וזאת במטרה לעודד שיפוץ ירוק של מבנים קיימים שהיא משמעותית במיוחד לצמצום הפגיעה הסביבתית של מבנים.

התקן הישראלי לבנייה ירוקה, תקן 5281, עבר במהלך שנת 2011 שדרוג רב ומקיף על ידי עשרות אנשי מקצוע ביוזמת ובמימון המשרד להגנת הסביבה, בניהול מכון התקנים הישראלי ובשיתוף משרד הפנים, משרד הבינוי והשיכון והמועצה הישראלית לבניה ירוקה.
ביולי 2011 הוצגו לציבור שבעה תקנים מובילים לסוגי בניינים שונים ביניהם: מגורים, משרדים, מבני חינוך, מבני תיירות ועוד.


לקישור ולהורדת התקנים והמדריכים מאתר המשרד להגנת הסביבה לחץ כאן

לקישור למדריך הטכני לבנייה ירוקה לחץ כאן 

 

כידוע, תחום הקרינה הינו תנאי סף בקבלת תו תקן לבניה ירוקה. ת"י 5281 יש לו ניקוד והינו כאמור הכרחי לקבלת התקן.

פרק 5 בבנייה ירוקה דן בהיבט של בריאות ורווחה. תחת הסעיף 5.12 בקרינה אלקטרומגנטית וקרינה מיקרו-מגנטית הדרישה היא " לספק הגנה מפני נזקים בריאותיים הכרוכים בחשיפה לקרינה אלקטרומגנטית ומיקרו מגנטית בעוצמות גבוהות "

קריטריונים להערכה

" יוכח שהקרינה המסווגת ממקורות של מתקני שנאים ומרכזי הולכה או / וגם תמסורת חשמל, בתוך הבניין, אינה גבוהה המותר לפי המלצות המשרד להגנת הסביבה "

" לא תותר התקנת אנטנה סלולארית בבניינים בר קיימא "

" תיערך בדיקה בתוך הבניין לאיתור קרינה מסווגת ממקורות של מתקני שנאים ומרכזי הולכה או / וגם תמסורת חשמל ויתקבל אישור כי הקרינה אינה גבוהה מהמותר לפי המלצות המשרד להגנת הסביבה "

ראיות נדרשות

שלב א' - תכנון הבניין

מסמכי תכנון אשר יסומנו בהם מקורות מתקני שנאים ומרכזי הולכה או / וגם תמסורת החשמל בבניין וסביבתו.

שלב ב' - התאמה בין הביצוע לתכנון

תוצג הצהרה שנערכה בדיקה בבניין לאיתור קרינה מסווגת ממקורות של מתקני שנאים ומרכזי הולכה ותמסורת וחשמל כשהתוצאה שהתקבלה היא שהקרינה אינה גבוהה מהמותר לפי המלצות המשרד להגנת הסביבה.

לינק לתקן 5281

חברת גל סייף השתתפה במאות פרויקטים שונים אשר בחלקם ליוותה החברה חברות לקבלת אישור בתחום הקרינה ע"פ תקן הבניה הירוקה  ת"י 5281.